אחד האלבומים המסקרנים ביותר של Lee Morgan שהוקלט בשנת 1965, אך נשאר בכספת של Blue Note Records במשך עשרות שנים, וראה אור לראשונה רק בשנת 1981. זו הסיבה שהוא נשמע כמו יצירה של תקופת השיא של מורגן, למרות שיצא שנים לאחר מכן. באמצע שנות ה-60 Lee Morgan כבר היה אחד הכוכבים הגדולים של Blue Note, לאחר ההצלחה העצומה של The Sidewinder. באותה תקופה הוא החל להרחיב את השפה המוזיקלית שלו, לשלב הרמוניות מתקדמות יותר ולהתרחק בהדרגה מההארד בופ המסורתי – מגמה שבאה לידי ביטוי היטב ב-Infinity. 
לצדו של מורגן משתתפת חבורה מרשימה של נגנים: Jackie McLean – סקסופון אלט, Larry Willis – פסנתר, Reggie Workman – קונטרבס, Billy Higgins – תופים
הכימיה בין מורגן למקלין בולטת במיוחד – החצוצרה הבהירה והאנרגטית של מורגן משתלבת נהדר עם הצליל המחוספס והאקספרסיבי של מקלין.

אלבום מלודי ונגיש, אבל גם הרפתקני יותר מחלק מאלבומיו המוקדמים של מורגן. הכתיבה עשירה, האלתורים חופשיים יותר, וההרכב נשמע מחובר ומלא אנרגיה.
מהדורה אודיופילית מסדרת  Blue Note Tone Poet Series, רימסטר מהקלטות האנלוגיות המקוריות על גבי ויניל 180 גרם באריזת גייטפולד מפוארת.