ה-  Rolling Stones - להקת רוק בריטית אייקונית שהותירה חותם בל יימחה על תעשיית המוזיקה עם קריירה המשתרעת על פני שישה עשורים. הם כבשו את הקהל ברחבי העולם עם להיטים הנצחיים ועם ההופעות החיות האנרגטיות שלהם, והפכו לאחת הלהקות המשפיעות בכל הזמנים. 
הרכבה המקורי של הלהקה כלל את בריאן ג'ונס (גיטרה ומפוחית), מיק ג'אגר (זמר סולן, מפוחית וגיטרה), קית' ריצ'רדס (גיטרה וקולות רקע), ביל ויימן  (גיטרה בס), צ'ארלי ווטס (תופים) ואיאן סטיוארט (פסנתר). 
בריאן ג'ונס מייסד ומנהיג הלהקה שנפטר בסוף הסיקסטיז בגיל 27 (פתח את "מועדון ה-27") הוא דמות מפתח בהחדרת ההשפעות הפסיכדליות והמזרחיות לרוק המערבי בסוף הסיקסטיז.  ג'ונס הוא זה שטיפח לחברי הסטונס את התדמית של ההוללים חסרי הרסן. בשלב מסויים נאלצו חברי הסטונס לזרוק אותו מהלהקה בשל אורח חייו הפראיים והתמכרותו לסמים (בדומה לסיד בארט, פינק פלויד).  בשנת 1969 הוחלף ג'ונס במיק טיילור, שהיה חבר הלהקה עד שנת 1974. שנה לאחר מכן הצטרף ללהקה הגיטריסט רוני ווד.
מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס נפגשו לראשונה כשהיו ילדים בני חמש; הם למדו יחד בבית ספר יסודי והיו חברים לכיתה עד שג'אגר עזב את השכונה בשנת 1950. פגישה מקרית על רציף רכבת 10 שנים מאוחר יותר גילתה שלשניים היה הרבה מן המשותף, במיוחד האהבה לבלוז ולצ'אק ברי. תוך זמן קצר, השניים ג'ימג'מו עם מוזיקאי בלוז מקומיים.  הפגישה המקרית הזו על רציף הרכבת הזניקה לא רק להקה אגדית אלא את אחת משותפויות כתיבת השירים הפוריות בהיסטוריה. יחד ג'אגר וריצ'רדס כתבו מאות שירים,  ארבעה עשר מתוכם נכנסו לרשימת "500 השירים של כל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון . ג'אגר וריצ'רדס הוכנסו להיכל התהילה של כותבי השירים ב-1993.
לסטונס היה תפקיד מרכזי בחדירה של המוזיקה הבריטית לארצות הברית באמצע שנות ה-60 של המאה העשרים, כחלק מ"הפלישה הבריטית".
הצלחתם של הביטלס בארה"ב פתחה בפניהם את דלתות המטוס כמו גם ללהקות ואמנים בריטיים רבים: The Who ,Zombies, The Yardbirds, The Kinks , Cream ,The Animals ועוד. 
הסטונס היו מזוהים עם "תרבות הנגד"  שהתפתחה במהלך העשור בארצות הברית, דחתה את ערכי דור ההורים ויצאה כנגד איסורים מיניים וחברתיים ארוכי שנים.
הם תמיד פלרטטו עם הצד הפרוע של הרוקנרול, ואחזו חזק בדימוי של השילוש הקדוש 'סקס, סמים ורוקנרול'.
כתגובה לחברי הביטל'ס החביבים יותר, הסטונס הפכו יותר ויותר למרדנים ונשאו משב רוח של מיניות ואגרסיביות. חברי הסטונס סירבו ללבוש חליפות במה תואמות כמו שהביטלס לבשו בשלב מוקדם.  
לעתים קרובות התעמתו הסטונס והביטל'ס זה מול זה על התואר הלא רשמי של להקת הרוק הטובה ביותר.
ב-1963 פול מקרטני וג'ון לנון כתבו עבור הסטונס את  להיטם הראשון "I Wanna Be Your Man" , והוא טיפס לראש המצעדים. כמה שבועות לאחר מכן רינגו סטאר שר את זה באלבום הביטלס "With the Beatles".  בניגוד למה שנהוג לחשוב, הביטלס והרולינג סטונס היו למעשה חברים טובים. למרות יריבות שנראתה בין שתי הקבוצות, הביטלס היו תומכים מוקדמים של הרולינג סטונס.  
הלהקה, אשר מקור שמה לקוח משירו של מוזיקאי הבלוז מאדי ווטרס משנת 1948 "Rollin' Stone"  (שמשמעותו באנגלית בריטית היא "חסר מנוחה / משוטט"),  שאבה את השראתה ממוזיקת  הבלוז, ועיצבה אותה מחדש עם שילובה במוזיקת הרוקנרול.  הם הפכו ללהקת הפריצה של סצינת הבלוז הבריטית והאפילו על להקות רוק-בלוז אחרות כמו כמו Cream ו- Animals. בהמשך, ובדומה ללהקות בריטיות אחרות החלו הסטונס להתנסות בסגנונות מוזיקליים נוספים ומגוונים ויצרו אלבומים דוגמת אלבומה הפסיכדלי "Their Satanic Majesties Request" משנת 1967, ואלבומה "Between The Buttons" מאותה השנה שהיה בסגנון פופ-רוק ובארוק-פופ פסיכדלי.
לאחר שלב זה, חזרה הלהקה לשורשי הבלוז שאפיינו אותה, ותכלס, לדבר שהיא יודעת לעשות הכי טוב.  שינוי שבא לידי ביטוי באלבומה "Beggars Banquet" משנת 1968, ובהמשך ב"Let It Bleed" משנת 1969, "Sticky Fingers" משנת 1971 ו-"Exile on Main St" משנת 1972.  
בשנת 1969, "הרולינג סטונס" עמדו בראש קונצרט היסטורי באלטמונט ("Altamont Speedway Free Festival") שהסתיים בטרגדיה כאשר האבטחה ("מלאכי הגיהנום" - כנופיית אופנוענים ידועה לשמצה) הרגה צעיר בשם מרדית האנטר. האנטר נדקר והתמוטט בזמן שהלהקה ניגנה את "Under My Thumb" (יש מיתוס אורבני שהסטונס ניגנו את "Sympathy for the Devil" כשהאנטר נהרג, אבל זה לא המקרה).  אירוע זה סימן את סוף עידן השלום והאהבה של שנות ה-60, יש כאלה שכינו את אלטמונט "סוף עידן ההיפים".  
אבל כשהחלום ההיפי החל להתפרק, הם חשפו והתענגו על תרבות הרוק החדשה והמשיכו להוציא אלבומים מצליחים מסחרית במהלך שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, כולל Some Girls (1978) ו- Tattoo You (1981), שני רבי המכר בדיסקוגרפיה של השנים המאוחרות.
בשנת 1971 השתמשה הלהקה לראשונה בלוגו הלשון - , בעטיפה הפנימית של Sticky Fingers (שעטיפתו החיצונית האייקונית עוצבה ע"י אנדי וורהול). לוגו הלשון ,אחד מאייקוני הלהקה המזוהים ביותר בעולם, שעוצב ע"י ג'ון פאשה נוצר בהשראת האלה ההינדית ההודית קאלי המשחתת - סמל למסר האנטי-ממסדי שלהם.
הרולינג סטונס נכנסו  להיכל התהילה של הרוקנרול. הם מוקמו על ידי מגזין הרולינג סטון במקום הרביעי ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים . לאורך שנות פעילותה, הם הוציאו יותר מ-30 אלבומי אולפן, עשרות להיטים נצחיים, נמכרו למעלה מ-240 מיליון עותקים של אלבומיה ברחבי העולם ,והפכו ללהקת הרוק המרוויחה ביותר בהיסטוריה עם קונצרטים שהכניסו למעלה מ-750 מיליון דולר.  הסאונד פורץ הדרך והגישה המרדנית של הרולינג סטונס היוו השראה לדורות של מוזיקאים ועיצבו את הנוף של מוזיקת הרוק.