השירים האהובים והבלתי נשכחים בפסקול ספר הג'ונגל, שנכתב ע"י האחים שרמן, הפכו לחלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו, בייחוד הקלאסיקה The Bare Necessities (לימים בוצעה גם ע"י לואי ארמסטרונג). מערכת היחסים המופלאה בין מוגלי ובלו היא הכוח המניע של הסרט, והקשר האמיתי והמתוק להפליא ביניהם זורח מתוך השיר בקצב הסווינג.
שאר הפסקול מהנה לא פחות החל מההקדמה האינסטרומנטלית בסגנון ה- Cool-Jazz , דרך סיירת הג'ונגל ומצעד הפילים של קולונל הטי, שירם של הנשרים That's What Friends Are For (הדמיון שלהם לנערים מליברפול אינו מקרי וברור שהם שואבים השראה מהביטל'ס) ועד השיר המרגש החותם את הסרט של הילדה שהולכת להביא מים מהנהר, מוגלי מוקסם ממנה ומחליט ללכת בעקבותיה חזרה לכפר (בכ"ז הגיע לגיל שאפשר להתחיל..).
אחד השירים המצמררים שדיסני יצרה אי פעם הוא Trust In Me - שירו של קא הנחש. הקצב האיטי, החליל הפתלתל והשירה האפלולית תורמים לתחושת הפחד, ותואמים לדמותו של הנחש ולדרך שבה הוא מנסה להערים על אויביו בעיניו המהפנטות.
מעל הכל, החלק המהנה ביותר בסרט הוא הרגע בו בלו ובגירה מגיעים לחלץ את מוגלי מידי המלך לואי האורנגאוטן. בלו, שאותו שר ומדובב מוזיקאי הג'אז פיל האריס, נכנס באמצע השיר Wanna Be Like You בתחפושת ערמומית של קופה מפתה (כאילו היה זיזי טריפו) עם שני חצאי קוקוס על חוטמו, פאה וחצאית, ופוצח בדואט קסום ואנרגטי עם המלך לואי, הלא הוא חצוצרן הג'אז לואיס פרימה. ברגע אחד מתחילה אווירת קרחנה בסגנון BeeBop והשמחה המדבקת של השיר מעלה חיוך על פני כל אחד מהצופים. גם אחרי ארבעה עשורים זה עדיין קורה לי.
ספר הג'ונגל הוא ללא ספק אחד מפסי הקול הטובים ביותר מבית היוצר של דיסני. זהו פסקול נצחי שעדיין מצליח לרגש מיליוני מבוגרים וילדים בכל העולם, עם סיפור שעוד יסופר שנים רבות. ככה אני התחלתי לשמוע ג'אז.