אלבום אולפן ה-11 של דייוויד בואי, אשר יצא לאור ב-  1977 - יצירת מופת פורצת דרך ואחד האלבומים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של המוזיקה המודרנית.
האלבום מהווה את החלק הראשון ב"טרילוגיית ברלין" המפורסמת של בואי (יחד עם האלבומים Heroes ו-Lodger).הוא הוקלט לאחר שבואי עזב את לוס אנג'לס ועבר לאירופה כדי להיגמל מההתמכרות הקשה שלו לסמים. האלבום נוצר בשיתוף פעולה מוזיקלי הדוק עם המפיק טוני ויסקונטי והמוזיקאי החדשני בריאן אינו. הסאונד הושפע עמוקות מסגנון ה-Krautrock הגרמני ומלהקות כמו Kraftwerk ו-Neu! האלבום מתאפיין בחלוקה מכוונת וחדה לשני חצאים שונים לחלוטין (במקור על גבי שני צדי התקליט): צד א': מורכב משירים קצרים, מקוטעים ואוונגרדיים, המשלבים פופ ניסיוני עם רוק אלקטרוני חורק, צד ב': מורכב כמעט כולו מקטעים אינסטרומנטליים ארוכים, קרים ואטמוספריים, המזוהים עם סגנון המוזיקה האמביינטית.