האלבום שבו ניו אורדר הפכו באמת ללהקת דאנס־אלטרנטיבי, אחרי Movement שעדיין היה שקוע בצל של Joy Division, כאן הלהקה מבינה שהיא לא “פוסט־פאנק עם סינתיסייזרים”, אלא משהו חדש לגמרי: שילוב טבעי בין מקצבים של דיסקו ומועדונים, סינתים, ומלנכוליה בריטית קרה.
ניו אורדר היוו גשר קריטי בין רוק למוזיקה אלקטרונית, זה אלבום שהוכיח שאפשר לעשות מוזיקת דאנס לא פונקציונלית בלבד, אלא כזו שנשמעת גם בבית, גם באוזניות, וגם ברחבת הריקודים. ההשפעה שלו על אינדי־דאנס, סינת'־פופ, האוס מוקדם ואפילו IDM עתידי – עצומה.
השיר Blue Monday (שלא נכלל באלבום ויצא כסינגל 12") מהווה ציון דרך של דאנס אלטרנטיבי וסינת'-פופ, המגשר בין הדיסקו של שנות ה-70 לפריחה של ההאוס של שנות ה-80.