הצמד האוסטרלי Dead Can Dance תמיד בחן את הצמתים בין ז'אנרים מוזיקליים, גיאוגרפיות, צלילים, תרבויות מודרניות ופרמיטביות כאחד, מוזיקה עממית ומוזיקה עכשווית. מרדף מלומד ועומק מוזיקלי החוקר מסורות עממיות אירופאיות, פורץ את גבולות השפה וממזג פעימות שבטיות, צלילי סביבה, סגנונות מוזיקליים ומסורות דתיות מרחבי העולם. הכוח היצירתי שלהם זה קולה המכשף וסגנון השירה הייחודי של הזמרת ליסה ג'רארד ומערך כלי נגינה עממיים שצבר ברנדון פרי במהלך השנים (שילוב היפנוטי של כלים מסורתיים ואלקטרוניים). האזנה ל-Dead Can Dance היא חוויה טרנסצנדנטלית.  ,  'Spiritchaser' הוא אלבום האולפן השביעי של ההרכב Dead Can Dance, שיצא לאור ב-1996. האלבום מסמן שינוי סגנוני לעומת היצירות המוקדמות של הלהקה, מהצליל הימי-ביניימי והמזרחי המסורתי לעבודה עם השפעות מאפריקה ומהאיים הקריביים עם דגש חזק על מקצבים שבטיים ושימוש נרחב בכלי הקשה. זה היה אלבומם האחרון לפני הפסקה ארוכה של 16 שנים עד לאלבומם השמיני Anastasis.
מתים יכולים לרקוד... האמנם?!