אחד מהאלבומים החיים האייקוניים והחודרים ביותר של בלוז. האלבום הוקלט ב־1970 בכלא המחוזי של קוק שבשיקגו, מול קהל של אסירים – והאווירה מורגשת היטב בכל צליל.
- בי.בי. קינג מדבר עם הקהל, צוחק איתו, ומנגן כאילו הוא שופך את נשמתו.  
- הביצועים לשירים כמו "The Thrill is Gone" ו־"How Blue Can You Get" מקבלים עומק רגשי נוסף מול אסירים שמזדהים עם כל מילה.
זהו אלבום שגם מוזיקלית וגם חברתית – מראה את הבלוז לא רק כז'אנר, אלא כמציאות, כקול של מי שאין לו קול