ברוכים הבאים לבלוז ההיפסטרי. אלבום האולפן החמישי של טום וייטס, אשר יצא לאור ב-1977 תחת חברת התקליטים Asylum Records שמתאפיין באסתטיקה מובהקת של סרטי פילם נואר וסיפורים בלשיים, המציגים תמונות מצב של שולי החברה וחיי הלילה הסוערים.  האלבום לוקח את הג'אז והשירה שווייטס חקר באלבומיו הקודמים לכיוון קולנועי יותר,  שילוב של ג'אז, בלוז, פולק ורוק עם דגש על בלדות סיפוריות, שימוש בכלי מיתר וקטעי דיבור (Spoken Word) מלווים בפסנתר. 
קולו של ווייטס הופך צרוד יותר ויותר, אך גישתו המוזיקלית הבסיסית נותרה זהה, ובשלב זה של הקריירה הוא משך אליו קהל קאלט קבוע שנהנה מהפרסונה הפילוסופית השיכורה שלו.
 נקודות השיא של האלבום - הדואט הדרמטי שלו עם בט מידלר ב"I Never Talk To Strangers" והמלודרמה עוצרת הנשימה של "Burma-Shave".