ג׳ף באקלי היה לרגע קצר מאד סוד קטן, שטמן בתוכו הבטחה לכניסה עתידית להיכל התהילה של הרוקנרול. הבחור הצעיר קיבל מתנה מאלוהים (או פשוט מאביו טים): קול שמיימי עם מנעד יוצא דופן ויכולות טכניות טבעיות לעשות עם זה ככל העולה על רוחו. יחד עם סקרנות, מרדנות וסירוב להתקבע תחת מיתוג וסגנון ספציפיים הוא הבליח לכמה שנים קצרות בתחילת הניינטיז, העיף לכולם את המוח, ואז מת בטרם עת בטביעה בנהר המיסיסיפי. אה…והוא גם היה גיטריסט ענק..אבל קל לפספס את זה כשהשירה כזו מהפנטת. אלבום הבכורה ״גרייס״ היה תצוגת תכלית מגוונת עם להקה שנותנת בראש וגם נעלמת כשצריך, הפקה וסאונד שמקבלים רק אמני העשירון העליון בתעשייה (של אז), בערבוב של שירים מקוריים עם קאברים לא צפויים שמתעלים על המקורות כנגד כל הסיכויים, כולל ״הללויה״ אחד שכל עם ישראל והעולם כבר מכירים והצליח גם לקבור את המקור וגם להפיח חיי נצח לשיר עצמו. ספריית התקליטים שלכם אינה שלמה בלי התקליט הזה וזה רק עניין של זמן עד שתחזיקו אותו ביד, בין אם אתם כבר מבינים עכשיו או שייקח לכם עוד כמה שנים. אז פנקו את עצמיכם במאסטרפיס הזה ואל תחשבו פעמיים…כי למה לא עכשיו מה שבטח יבוא מחר?
