ההיכרות שלי עם המוזיקה של Sinéad O'Connor החלה אי שם ב-1987 כשיצא האלבום The Lion & The Cobra . אני זוכר את עצמי במשך חודשים הולך כל יום לבית הספר התיכון עם דיסקמן ואוזניות והאלבום הזה לא יורד ממנו. מה שתפס אותי מלכתחילה זה לא דווקא הלהיט   Mandinka  אלא דווקא רצועת הפתיחה הקצרה ועוצרת הנשימה Jackie - סיפור שהמציאה על רוח רפאים, אישה שנידונה לבלות נצח בחיפוש אחר המאהב שלה שאבד בים, ג'קי עזב בלילה קר וחשוך, הפליג בים במשך 100 שנה, ומאז היא מחכה לו, לג'קי שלה....כל השיר רק היא והגיטרה החשמלית. השיר מתחיל בקולה הלוחש והרך ואט אט עובר לצעקה כועסת , ככל שהיא ממריאה כך גם הגיטרה שלצידה.

האלבום 'האריה והקוברה' הוא הופעת בכורה מרשימה ביותר ליוצרת שהיתה אז אנונימית לחלוטין, 42 דקות של תשוקה חסרת מעצורים, תשעה שירים שנעים בין שירי דאנס מופרכים ('Mandinka', 'I Want Your (Hands On Me)') לאפוסים נוקבים  ('Just Like You Said It Would Be', 'Troy') כאשר מה שמחבר את הכל יחד הוא הקול המדהים והמשכנע שנבנה מיופי ורכות לזעם מתריס וייסורים, ומגיע לשיאים של עצמה רגשית ,והכל תוך כדי שיר אחד.  ואיך אפשר לשכוח את תמונת העטיפה המרשימה של האישה היפהפיה והקירחת הזו עם זרועותיה שלובות לפניה , עדינות עוצמתית לשמה.

מעבר לאלבומי הסולו שלה, עשתה שינייד במהלך הקריירה שלה אינספור שיתופי פעולה כשהבולטים והיפים ביניהם הוא השיר Mother אותו ביצעה במופע The Wall - Live In Berlin 1990 לרגל נפילת החומה, :What Your Soul Sings מתוך האלבום 100th Window של Massive Attack ו-Kingdom of Rain מתוך Mind Bomb של The The.