זאב טנא, מוותיקי זמרי המחאה בישראל, הוציא במהלך הקריירה המוזיקלית הענפה שלו כ-12 אלבומים.
בגיל 77 לאחר רצף של אלבומים, שכל אחד מהם ייחודי ושונה מקודמו, כולל שיתופי פעולה עם ימי ויסלר ("הבילויים") ורייסקינדר, טנא החליט להוציא אלבום חדש - "זאב זאב", שכולו גרסאות חדשות ל-9 שירים, שליוו אותו במהלך דרכו המוזיקלית וכפי שהוא מגדיר זאת: "שהתיישנו היטב בחבית חייו".
לפני כ-4 שנים, טנא עבר אירוע מוחי, שממנו התאושש והשתקם, אז הוא גם הבין את השירים שלו בפרספקטיבה חדשה ובמרחק הזמן רצה להעניק להם את הקול העכשווי שלו.
טנא עבד על האלבום "זאב זאב" עם המוזיקאים קוסטה קפלן ואורי קוטנר, שהפיקו את האלבום והעניקו לשירים את הסאונד המחודש.
לאור ה-7 באוקטובר ובעקבות המלחמה שפרצה, שירת המחאה קיבלה מימד חדש אצל טנא. ה-7 באוקטובר תפס את טנא ואת אשתו בתערוכה של דני קרוון בפולין, שם הוא גם הופיע וביצע את השירים שלו, כשההלם החל להתפשט והכאב העצום רק היכה. החוויה העוצמתית הזאת מלווה מאז את טנא והיא שפכה אור חדש על האלבום עצמו. לאחר שנים של יצירה שמתמקדת במחאה, התחושה של טנא שהיא ספגה חבטה גדולה ואף שם האלבום בדיעבד, "זאב זאב", מדגיש שהמחאה הפוליטית היא כמו אזעקת שווא, שאף אחד לא הקשיב לזעקה של טנא ושל אחרים לאורך השנים.הטלטלה הזאת אצל טנא באה גם לידי ביטוי בבחירה בעטיפת האלבום של הצלם המוערך פבל וולברג. התמונה שצולמה סמוך לקיבוץ נחל עוז ב-2008 ובה נראים חיילים ישנים בשדה, מתנוססת כמה שנים בסלון של טנא. התמונה מנציחה את העובדה העצובה ששום דבר לא השתנה מאז וכנראה המצב אף החמיר.
כעת, מתוך ראיה רטרוספקטיבית, השירים באלבום "זאב זאב" מספרים סיפור אחר של זמר מחאה ותיק, שהוא יותר טרגי מאשר היותו הקפת ניצחון.