מפגש פסגה היסטורי בין שתי אגדות ג'אז  Duke Ellington ו- Coleman Hawkins - אחד ממפגשי הענקים המרשימים בתולדות הג'אז שיצא תחת חברת התקליטים Impulse! Records.
בשנת 1962, גם אלינגטון וגם הוקינס כבר היו אייקונים חיים. אלינגטון היה אחד המלחינים והמעבדים החשובים בתולדות המוזיקה האמריקאית, בעוד הוקינס נחשב ל"אבי סקסופון הטנור" בג'אז.
דיוק אלינגטון וקולמן הוקינס שכבר היו מעורבים בשיתופי פעולה יוצאי דופן בתחילת שנות ה-60, לעתים קרובות עם מוזיקאים צעירים בהרבה (מקס רואץ', צ'ארלס מינגוס, ג'ון קולטריין, סוני רולינס) אך למרות הקריירות הארוכות שלהם, הם כמעט שלא הקליטו יחד עד לאלבום הזה.
במקום להשתמש בתזמורת המלאה שלו עם הפקה תזמורתית גדולה, אלינגטון בחר להרכיב הרכב קטן ואינטימי, שכלל ארבעה מנגני הדגל של הביג בנד שלו לצד חטיבת קצב, כך שיאפשר להוקינס לתפוס את מרכז הבמה.  זהו אלבום אינטימי, אלגנטי ונינוח, שנע בין סווינג, בלדות ובלוז.  הוא מציג שילוב מושלם בין נגינת הטנור העשירה והחמה של הוקינס לבין העיבודים הצבעוניים והייחודיים של אלינגטון והפסנתר שלו שמלווה ברגישות ובתחכום. 
האלבום זכה לשבחים אדירים ונחשב לאחת מנקודות הציון החשובות בג'אז של שנות ה-60. הניו יורק טיימס הגדיר אותו בזמנו כ-"אחד מאלבומי אלינגטון הגדולים ביותר, אחד מאלבומי הוקינס הגדולים ביותר, ומאלומי הג'אז הגדולים של העשור". מהדורה אודיופילית מסדרת Acoustic Sound Series.