פסקול שיצר David Byrne (מ־Talking Heads) בשנת 1981 למופע מחול מודרני של הכוריאוגרפית Twyla Tharp. מדובר באלבום ניסיוני, עמוק ואוונגרדי שמשלב רוק, פאנק, כלי הקשה אפריקאיים, ומוזיקה אלקטרונית מוקדמת עם הרבה קטעים אינסטרומנטליים ואווירה תיאטרלית וקצבית.האלבום ממשיך את הקו האינטלקטואלי והמוזיקלי שביירן פיתח ב־Talking Heads ובעיקר את שיתוף הפעולה שלו עם Brian Eno (שמשתף פעולה גם באלבום זה יחד עם מוזיקאים נפלאים נוספים כמו Adrian Belew ועוד...).יצירת מופת שלא זכתה להכרה, אולי הדבר הכי טוב שביירן עשה אי פעם בקריירת הסולו שלו.