אחד מהאלבומים הפופולריים (טוב, הכל יחסי) של זאפה שיצא לאור ב-1974 במהדורה חדשה ע"ג ויניל מוזהב במאסטר מצויין , ומלווה בחוברת עם מאמרים חדשים ותמונות שטרם נראו.
יש פה קצת מהכל... ג'אז, פרוג ורוק, הכל עם האנרגיה המטופשת הגחמנית שרק מישהו כמו זאפה יכול להעלות על הדעת. עבודת הגיטרה המשובחת ושינויי הטמפו הפרועים רק מגבירים את הטירוף של האלבום.
הסוויטה  "Don't Eat The Yellow Snow"  המורכבת מארבעת הרצועות הראשונות שפותחות את האלבום מספרת על אדם בשם ננוק שחולם שהוא אסקימואי ואמו מזהירה אותו שלא לאכול את השלג הצהוב. כאילו המוזיקה שלו לא הייתה מאתגרת מספיק, הוא גם מכסה אותה עם מילים סאטיריות ביותר, הומוריסטיות, מוטרפות.