אלבומם השני (ואלבום הפריצה) של להקת הפוסט רוק האיסלנדית סיגר רוס, שמייצרת רוק אמביינטי תזמורתי עם אלמנטים קלאסיים ואקספרימנטלים.
עבודת גיטרה נפלאה, אוקיינוס של כלי מיתר, שימוש נרחב בצ'לו, תופים איטיים הכל ביחד מתפרץ כמו הר געש, ממש כמו הפעילות הגעשית ממנה נוצר האי איסלנד, כשמעל הכל קולו המלאכי של ג'ונסי הסולן,
נופי הסאונד החלומיים יוצרים תחושה שלא מוצאים כמעט באף יצירה מוזיקלית אחרת, מצד אחד שליו ומלנכולי, שביר להפליא, ומצד שני קסום מרומם ושמיימי. מוזיקה לחקירה והתבוננות פנימית.זה אחד מהאלבומים האלה שלא נשמעים כמו שום דבר אחר (טוב, אולי קוקטו טווינס) , הם עצמם טענו לא פעם שהם מייצרים מוזיקה ללווייתנים. זו מוזיקה שאפשר לייצר רק במקומות קפואים באמת.כהשמיים מתקדרים והטמפרטורות צונחות זה האלבום שהכי כדאי להתמוסס לתוכו.
