אלבומם התשיעי של להקת האינדי האמריקאית וזה שנחשב בעיני רבים כיצירת המופת וכפריצת הדרך הכי גדולה של הפליימינג ליפס, לאחר כמה שנים במחתרת.
האלבום זכה לשבחים רבים ע"י המבקרים והאוהדים כאחד ועמד בראש רשימת האלבומים של שנות ה-90 (היו אף שהפריזו והשוו אותו לפט סאונד של הביץ' בויז).
דייב פרידמן (חבר ומייסד המרקיורי רב)הפיק את האלבום והצליח ליצור רוק סימפוני שופע ומרגש עם סאונד פסיכדלי אקספרימנטלי ,הרמוניות שמיימיות ופריחה תזמורתית. בנוסף, השירה המלאכית של ויין קוין -סולן הלקה נותנת תחושה של חום ועומק רגשי לשירים ויוצרים חוויה כמעט אופורית בעת ההאזנה. למי שלא מכיר, התקליט לא יירד לכם הרבה זמן מהפטיפון.
