מסתבר שזו היתה שירת הברבור של מארק הוליס סולן ומנהיג להקת Talk Talk האגדית , המשך ישיר לאלבומי הלהקה Laughting Stock ו- Spirit of Eden שיצאו כ-10 שנים לפני כן.
הוליס שובר את מבנה הפופ, נשען על טקסטורות ג'אזיות של אווירה (שלעיתים מלטפת ולעיתים מאיימת) וצובע את המוזיקה שלו בתנועות עדינות ומעודנות עם קומפוזיציות של כלי נשיפה וגיטרות אקוסטיות. למרות המורכבות והעיבודים האוונגרדיים זה בהחלט אחד האלבומים השקטים, העדינים והאינטימיים ביותר שנוצרו אי פעם.
קשה באמת לתאר את האלבום הזה, יותר קל להרגיש אותו, כל תו במוזיקה הזאת נושאת משמעות עצומה.
זה לא סוג המוזיקה שמאזינים לה כלאחר יד, יש לה השפעה רגשית עמוקה, היא תפרק אתכם עד לשד עצמותיכם ותחבר אתכם בחזרה ברגעי ההפוגה הקצרים שלה. מומלץ לכל מי שרוצה לחוות את הרגש חזיתית ע"י הקשבה. חוויה מוזיקלית יוצאת דופן.