האלבום  The Soft Bulletin שיצא בשנת 1999 מסמן את פריצת הדרך ואת שינוי המסלול של הלהקה מהצליל רוק האלטרנטיבי המבוסס גיטרה ליצירה נאו-פסיכדלית סימפונית מורכבת יותר עם שימוש רב יותר בסינתיסייזרים, באפקטים קוליים ושאר מניפולציות אולפניות. 
יצירת מופת אפית עם עיבודים מעניינים, תיזמורים שופעים, ושירים מעוררי רגשות שהפכו את האלבום לאחד האלבומים הנועזים והשאפתניים של הלהקה ואולי לאחד האלבומים החשובים של שנות ה-90.
חלק מהקרדיט צריך להגיע למפיק דייב פרידמן, שהוציא את המיטב מלהקה.

האלבום זכה לשבחים רבים ע"י מבקרי המוזיקה והיו אף שהשוו אותו ל- Pet Sounds של ה- Beach Boys.

מהדורת 25 שנה מוגבלת ע"ג תקליט כפול זאוטרופי (רצף של תמונות שכאשר הן נעות בתנועה מעגלית, הן מציגות אנימציה זורמת ומתקדמת).